כול עובד במדינת ישראל מבוטח במסגרת עבודתו בביטוח המכסה תאונות עבודה. הביטוח נעשה דרך המוסד לביטוח לאומי ומשולם על ידי המעסיק.
תאונת עבודה ומחלת עבודה מוגדרים בחוק לביטוח לאומי כפגיעה גופנית או/ו נפשית בעובד כתוצאה מעבודתו. פגיעת עבודה כתוצאה מתאונת עבודה נגרמת בזמן העבודה או בדרך לעבודה או חזרה ממנה. הפגיעה מתרחשת בנקודת זמן ספציפית תוך כדי העבודה.
מחלת עבודה לעומת זאת נגרמת כתוצאה מתנאי העבודה של העובד וחשיפה אליהם לפרק זמן ממושך. קיימת רשימה סגורה של מחלות מקצוע שעל פיהן ניתן לקבוע האם קיים קשר סיבתי בין סביבת העבודה למחלה ממנה סובל העובד.
עם השנים נוצר צורך בהרחבת כיסוי מקרי הביטוח המוכרים על ידי המוסד לביטוח לאומי שאינם עונים לתנאים בשני המצבים דלעיל.
בתי הדין לעבודה יצרו מצב שלישי המוכר כיום והקרוי מיקרוטראומה.
במצב זה שהוא יציר הפסיקה נדרש להוכיח כי העובד נפגע בעבודתו וכתוצאה מעבודתו מפעולה החוזרת על עצמה כול הזמן.
לדוגמא: עבודת קלדניות על המחשב. זו אינה רשימה סגורה והיא מתפתחת עם השנים ומקרים שונים מתווספים.
במרבית המקרים של מחלת עבודה ומיקרוטראומה המוסד לביטוח אינו מכיר בהם ובכך מערים קשיים על הנפגעים.עם הסירוב בהכרה יש לפנות לבית הדין לעבודה אשר ימנה מומחה מתאים ובעזרתו יוחלט בדבר הכרתו כנפגע בעבודה. לשם כך יש להגיש את הבקשה על ידי עורך דין הבקיא בכך והמצוי הן בהתנהלות אל מול המוסד לביטוח לאומי והן בדיני עבודה בבית הדין לעבודה.