חברות הביטוח המבטחות בביטוח סיעודי פרטי קובעות את פרמיות התשלום לכול מבוטח לרוב על פי גילו, מצב בריאותו ולמשך השנים בהם נרכשת הפוליסה. התשלום בגין פוליסה זו הוא פרטי על ידי כול מבוטח, חוזה הביטוח הינו חוזה אישי בין הפרט לחברת הביטוח ואינו קצוב בזמן.
בביטוח סיעודי קבוצתי הביטוח נעשה לקבוצה מסוימת של אנשים במחיר מוזל לתקופה קצובה של זמן. עלות ביטוח זה זולה ביחס לביטוח סיעודי פרטי מאחר והחברה המבטחת מבטחת כמות גדולה של מבוטחים ובכך רווחיה גדלים בצורה ניכרת. חוזה הביטוח הינו בין החברה המבטחת לבין קבוצת המבוטחים והינה לזמן קצוב המתחדש מעת לעת בהסכמת שני הצדדים. חברת הביטוח יכולה להחליט עם סיום תקופת ההתקשרות כי אינה מעונינת להמשיך בביטוח הקבוצה.
דוגמאות לביטוח סיעודי קבוצתי:
נכי צה”ל, עובדי תעשיה אוירית, חברי קופת חולים כללית, חברי קופת חולים מכבי וכו’
האבסורד בביטוח הסיעודי הקבוצתי הינו בעובדה שלאורך עשרות שנים שולמו הפרמיות בעבור הביטוח במיליארדי שקלים לחברות הביטוח וכעת בחלוף השנים כאשר המבוטחים מבקשים לקבל גמלה, חברות הביטוח במקרה הטוב מערימות קשיים ובמקרה הגרוע מאיימות לסיים את ההתקשרות החוזית עם הקבוצה שרכשה את הביטוח הסיעודי ובכך להותיר את חברי הקבוצה ללא אפשרות לקבל כול גמלת סיעוד וזאת לאחר ששילמו לחברות הביטוח מאות אלפי שקלים במשך השנים.
חברות הביטוח אשר ביטחו בביטוח סיעודי קבוצתי גרפו הון לכיסן פעמיים. פעם אחת מכיסי המבוטחים בעבור הפרמיה ששולמה מידי חודש ופעם שניה כאשר היא מבקשת להפסיק ההתקשרות באופן חד צדדי ובכך להותיר בכיסן רווח נקי של חמישה מיליארד שקל.
ברור כי נדרשת בסוגיה זו התערבות הן של המפקח על הביטוח והן של הכנסת בחקיקה אשר תסגיר התנהלות שערוריתית זו של חברות הביטוח על מנת לא להותיר את כול מבוטחי הביטוח הסיעודי הקבוצתי ללא פתרון ראוי דווקא כעת כאשר בהגיעם לגיל מבוגר הסיכוי כי יצטרכו להפעיל את הביטוח הסיעודי גדול מאי פעם.