מפוטרי קורונה – האם זכויותיכם נשמרו?
דיני המשפחה בישראל כוללים סוגיות משפטיות רבות, מזונות, גירושין, מדור, הסכמי גירושין, הסדרי ראיה,משמורת, המשפיעות על היחידים בתא המשפחתי המתפרק.
בעת פירוק התא המשפחתי מתייצבים לרוב האב והאם זה נגד זו עד בכול האמצעים העומדים לרשותם כאילו לא היו בני זוג אשר חלקו ביניהם את חייהם.
כאשר לבני הזוג המתגרשים ישנם ילדים המחלוקות מתעצמות כאשר עולות שלוש סוגיות עיקריות אשר ההוצאה הכספית בגינן עולה רבות: מזונות, מגור ומשמורת.
על זוג המבקש להתגרש חל הדין האישי. המשמעות היא כי מזונות הילדים מוטלים על האב על פי הדת אליה הוא משתייך.
ביהדות מוטלת החובה לזון את ילדיו באופן מוחלט עד גיל שש ולאחר מכן מתחלקת חובה זו בין האם לאב.
בתי המשפט בישראל אמצו גישה זו אך לרוב פסקי דין לעניין מזונות לא עושים הבחנות לעניין הגיל וקובעים סכום מסוים קבוע עד הגיע הילדים לגיל 18.
סכום המזונות נקבע על פי פרמטרים שונים וביניהם השתכרות האב, רמת החיים בה הורגלה המשפחה וכו’
חשוב לזכור כי מזונות הילדים אמורים לשקף את חלקו של האב בגידול ילדיו ולא כ”מענק” לאם. מאידך גיסא בעקבות לובי שהופעל על ידי ארגוני גברים שונים החלה מחלחלת מגמה חדשה בפסיקה בה נקבע מונח חדש: משמורת משותפת.
משמורת משותפת
משמורת משותפת מעניקה לשני ההורים חלוקת שהיה שווה ביניהם. עלתה השאלה כי מאחר והילדים שוהים מחצית מן הזמן אצל האב מדוע על האב לשלם את מזונותיהם המלאים.
בתי המשפט, בעקבות המלצות וועדת שניט ושיפמן, ומתוך הכרה כי הוצאות האם בגידול הילדים ירדו באופן ניכר, החלו לקצץ ממזונות הילדים החלים על האב.
המגמה היא לקבוע סכום מזונות המחושב על פי הכנסות שני ההורים וחלוקת זמנים שווה ביניהם.
מגמה זו עונה לצורך הראשון שהעלו ארגוני הגברים בזכותם לגדל את ילדיהם בחלוקת זמנים זהה לנשים. ולצורך השני והוא הותרת סכום כסף בסיסי להמשך ניהול חייו בכבוד של האב המתגרש.
בתי המשפט מנסים תוך איזון עדין בין האב לאם לאפשר משמורת משותפת
רק במקרים שהאב יכול ופנוי להיות עם ילדיו וזאת בהפחתת דמי המזונות לאם
לחצו למידע נוסף על דיני משפחה באתר
עוד נושאים קרובים
