מעבידים רבים לא מעניקים לעובדים את זכויותיהם אף בתקופה של הפיטורין ולאחריה בתחומים רבים.
זכות השימוע לעובד– כאשר מעביד מחליט לפטר עובד עליו לתת לו אפשרות לנסות ולשכנע את מעבידו שלא לפטרו. זכות זו הוכרה על ידי הפסיקה ועל המעביד לקיימה. זכות זו אמורה למנוע ממעביד לפטר עובד בהחלטה שרירותית ואמורה לפרט לעובד את מחדליו בגינם הוא מפוטר. המעביד אמור להקשיב להסברי העובד בתום לב ובלב פתוח ולשקול בשנית באם לפטרו.
הודעה מוקדמת – המעביד אמור ליתן זמן להתארגנות לעובד למצוא עבודה חלופית ולהיות מוגן עד כחודש ימים מיום מתן הודעת הפיטורין. בזמן זה מקבל העובד את שכרו כרגיל. ישנם מעבידים שיבקשו מהעובד שלא להגיע לעבודה מיום הפיטורין ולהמשיך ולשלם משכורת בהתאם לימי ההודעה המוקדמת. תקופת ההודעה המוקדמת ניתנת לעובד בהתאם לוותק העבודה.
פיצויי פיטורין – ניתנים לכול עובד בהתאם לוותק במקום העבודה. המעביד מחויב להפריש מידי חודש החל מהחודש השישי לעבודה בהתאם למשכורת הקובעת אחוז מסוים המשתנה בכול שנה וזאת משנת 2008 בהינתן צו ההרחבה לפנסיה חובה ולפיצויים. אף אם המעביד לא מפריש מידי חודש הוא מחויב לשלם לעובד את הפיצויים מכיסו הפרטי.
ההקפדה על ההפרשה החודשית מקנה לעובד שקט כי במידה ויפוטר או יתפטר כספו מוגן במידה והמעביד ייכנס לקשיים.
לעיתים יראו עובד המתפטר בדין מפוטר וכול זכויותיו יישמרו בהתאם.
פנסיה – על פי צו ההרחבה משנת 2008 פנסיה הינו רכיב חובה בתנאי עבודתו של עובד במקום עבודתו. משנת 2008 מחויב המעביד להפריש לעובד אחוז מסוים משכרו לטובת הפנסיה. מעבידים רבים מבקשים לעיתים להתחמק מתשלום זה ובכך פוגעים בזכויות הפנסיה העתידיות של העובד.
לרוב בהפרשה לפנסיה ישנו רכיב נוסף של פנסיית נכות במקרה ומתרחש אירוע המונע מהעובד לעבוד ועל ידי פנסיית הנכות משולם לו שכרו. כאשר המעביד לא מפריש לקופת הפנסיה ונוצר חוסר עלול הדבר לפגוע הן בגמלת הפנסיה והן בביטחון הסוציאלי של העובד. על מנת לעמוד על זכות חשובה זו על העובד להתייעץ עם עורך דין מומחה בתחום.
לעיתים כאשר המעביד לא מפריש לפנסיה ובקרות אירוע רפואי המונע מעובד לעבוד יש מקום לתבוע באופן ישיר את המעביד על רשלנותו.